קרא קטע של בחירת אזרחיות

בחירת אזרחיות מאת ד'ר פ.מ. פורניד'ר פ.מ. פורני הוא המייסד המשותף של פרויקט ג'ונס הופקינס האזרחי והמחבר של הפתרון האזרחי . 1. שימו לב
'רגע אנושי מתרחש בכל פעם ששני אנשים או יותר נמצאים יחד, שמים לב אחד לשני.'


-אדוארד מ. הלוואל

'הצורה העיקרית שלעבודת האהבה היא תשומת לב'.


-M. סקוט פק

כמה תלמידי חטיבת ביניים הולכים במסדרון. הם צוחקים, הם מקניטים אחד את השני, והם רועשים. כשהם עוברים ליד דלת כיתה סגורה, אחד מהם עושה את הבלתי צפוי. רק לפני כמה שניות היא נראתה לא מודעת לכל דבר מלבד המיקרוקוסמוס של בני גילה המצחקקים. אבל כעת, כשהיא מעיפה מבט בדלת הסגורה, מבזיקת במוחה המחשבה שאולי מתקיים שיעור או בחינה מאחוריה. מיד היא מנמיכה את קולה וממהרת להשתיק את חבריה.



מעשה קטן? כן, אבל מרשים בכל זאת. ראשית, הצעירה הצליחה לראות בעיני רוחה את מה שאולי מתרחש מעבר לדלת הסגורה; לאחר מכן, היא הצליחה לדמיין את אי הנוחות שהרעש של הקבוצה שלה עלול לגרום; לבסוף, היא הייתה מוכנה לפעול לפי דמיונה האמפתי. אולם התהליך המורכב הזה לא היה יכול להתחיל לולא הייתה מודעת לסביבתה. היא יכלה להתחשב כי היא שמה לב.

ללא תשומת לב, לא תיתכן אינטראקציה משמעותית. האחריות הראשונה שלנו, כשאנחנו עם אחרים, היא לשים לב, לטפל . האטימולוגיה אומרת לנו שתשומת הלב קשורה ל'פנייה לכיוון', 'התרחבות לכיוון', 'מתיחה'. לכן קשב הוא מתח המחבר אותנו לעולם הסובב אותנו. רק אחרי שאנחנו הודעה העולם נוכל להתחיל לטפל בו. כל מעשה חסד הוא קודם כל מעשה של תשומת לב. אולי נראה עמית לעבודה שזקוק למילת עידוד, אבל רק אם נשים לב נוכל לעשות משהו בנידון. אנחנו אולי שומעים ילד בוכה, אבל שוב, העזרה שלנו מותנית בעצור ובשים לב.

אנו מבלים חלק גדול מחיי היומיום שלנו בהזנחה של תשומת לב. אני יודע שלעתים קרובות אני עובר בסביבתי בלי לקחת אותם פנימה, בלי להפוך אותם לשלי. כשאני נוסע מהבית למשרד ובחזרה לאורך המסלול המטייל שלי, לעתים רחוקות תשומת הלב שלי מושפעת מהאובייקטים האישיים של העולם שסביבי. במקום זאת, המבט שלי לכוד בפטינה של המוכר המכסה אותם. עץ אינו אלא עץ, חלון ראווה רק עוד חלון ראווה, אוטובוס רק אוטובוס, עובר אורח סתם עובר אורח. שום דבר מעניין שם.

אני מאמין שכולנו מכירים חוויה מסוג זה, בדיוק כפי שאנו מכירים את ההיפך שלה. אנחנו גם מסוגלים להתייחס לעולם כמקום חדש ומעניין, כמשהו שראוי לתשומת לב. לפעמים אנחנו צריכים אירוע מיוחד כדי לעשות זאת. עכשיו אני מכסה את אותו קטע כביש שאני מכסה מדי יום, אבל הפעם איתי חבר שמבקר מחוץ לעיר. כשאני מצביע בפניו על המראות, התפיסה שלי נעשית חדה יותר והמוכר הופך מעט לא מוכר. אני מצליח לראות את מה שאני רואה כל יום כאילו בפעם הראשונה. העץ הופך לדוגווד ישן. חתול קליקו נאה ישן בחלון של חלון הראווה. האוטובוס שואג ליד מבזיק יעד שמזכיר לי אתר נופש שאהבתי בילדותי. ועוברת האורח היא אישה בגיל העמידה, נסערת לכאורה, הצמידה מטפחת לבנה לפיה. מה עשיתי? הסתכלתי על העולם היומיומי שלי דרך עיניו של הזר. הפשטתי מהמציאות את העטיפה הגנרית שלה. שמתי לב.

קטע מתוך פ.מ. של פורני בחירת אזרחיות: עשרים וחמישה כללי התנהגות מתחשבים © 2002 מאת P.M. פורני. כל הזכויות שמורות. הודפס מחדש באישור מהוצאת St. Martin's Press.

מאמרים מעניינים